|
ישנה תחושה כזאת,
כשבודדים
אין כוח לעשות דבר.
תחילה נעמד, לא מסתכל סביב
ואז נופל
ואין כוח לשכב
ולא נוח בשום מצב
ואז מבין שבעצם אין כוח לנשום
מרגיש שהלב התייאש מלדחוף דם לכל עבר
ואיכשהו המוח מכריח לחיות.
הרצון תחילה לנפץ מספר חפצים
בשביל לצאת מהתחושה הזאת ולהחליפה בדיכאון
אבל אין כוח,
אך אין מפלט
אין לו מזל
אין כוח לכמוה
והרצון היחיד הוא לחדול |
|
|
השיער הבלונדיני
המהמם, העיניים
המבוהלות,
המדהימות
בלחותן,
המסתכלות עליי
ביראה והריסים
שהצלו עליהן;
השמלה הלבנבנה
שלך שתאמה באופן
מושלם את
הנעליים,
השפתיים
החושניות, העור
התכול... זה מה
שעשה אותך כל כך
בלתי נשכחת
כשהכנסתי אותך
לסיר.
גרגמל נזכר
בדרדסית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.