יפעת בן-נון / בסערה |
וליפול.
על לא כלום לעלות
על מה ליפול?
על מזרן גמיש,
על חוד סלע צר,
על חודה של מילה.
להאמין עד הסוף
ובסוף
ליפול.
מישירה מבט הלאה,
לא נותנת לרוח
לצאת מן הקצוות,
לפחד למהול את דמי
בבכי.
לא בוכה.
רק בקצה העיין
עולה לה מחשבה קלה,
עולה יורדת
לא יורדת
רק עולה ממלאה.
סוף התחלה
וסוף והתחלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|