[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מירי הובר
/
היא ואני

נסעה, אמרה שלא תתרגש, שתחבק רק ממש ברגע האחרון.
בלילה נסענו, היא ואני, שותקות.
הגענו לחנייה וברדיו השמיעו שיר.
שרנו יחד, שיר של אלטון ג'ונס, מחודש.
פתאום הניחה ראש, עלי, נצמדה.
אמרתי,:אני אוהבת אותך"
ענתה: "כמובן"
אמרתי, בואי נצא, כולם בחוץ.
ענתה: לא רוצה לטוס, נשב עוד קצת באוטו.
יצאנו, הוצאנו המזוודה הכבדה, פסענו לאוטובוס.
בנים, בנות, הקיפו אותה, חיבקו, נישקו
אמרתי: היי זוזו, היא תהיה שלכם כל השבוע, תנו לי להיות איתה
עד שתיסעו.
נצמדה אלי שוב, חיבקה ולפתע דמעות בעינייה
כדי שלא אבכה איתה, צחקתי, אמרתי, אמרת שלא תתרגשי אה?
אמרה, אני מרגישה עכשיו שאני טסה, נפרדת ממך, חושבת על הזוועות
שאראה שם, בפולין
חשבתי בליבי: אני שמחה שהיא בוכה, אני שמחה שילדתי חזרה אלי,
אני שמחה שיש לה נפש רגישה, שהיא אמיתית.
ולפתע, ראיתי בעיניי את חייה, ילדותה, הקשר ביננו.
דם סמיך ממים, לא?
חיבקתי, נישקתי ואמרתי, די כבר, סה"כ שמונה ימים לא?
תעלי להסעה.
הסתובבה והלכה, הסתובבתי גם  אני כשדמעות בעיניי
דמעות אושר על כך שזכיתי בילדה שכזאת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי בכלל צריך
ג'יפ - למה זה
טוב?


ביג מק (שלא זכה
בג'יפ)


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/3/03 7:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מירי הובר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה