[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לותר בעמ
/
עונג בבית התפילה

אני נכנס לבית התפילה שלי, דלתות האבן העתיקות שלו מתנדנדות
ברוח הסוחפת עלים יבשים לתוכו.
אני מתבונן בתחריטים היפהפיים שניה- ואז פונה למלאכתי, זבח
וקורבן. אני מניח גור חתולים מסכן על גבי המזבח, קושר אותו
לאבן בחבלים עבותים, כשלפתע...

"אולי תפסיק להתעלל ביצורים חלושים ותבוא להתעסק עם מישהי
בגודל שלך?!?!"
אני בולע את הרוק בגרוני ואז שם לב אליה... מפתה, מחייכת חיוך
מזמין, שערה השחור כמו מונח בשלמות על לובן צווארה, בחולצתה
שכחה לכפתר כפתור...
"לילית", אני מופתע, "אל תתקרבי אליי, אני לא יכול לפגוש אותך
יותר, אני כומר מכובד".
"ניצת הורד הכסוף הנצה", היא מדברת כאילו לא שמה לב אליי,
"והטל הניגר על שפתיי לא הרווה את צמאוני אלייך".
היא משחקת עם ורד שמצאה ליד שפתיה ואני רועד... היא שמה לב
שכעת אני פגיע כמו גור החתולים הפצפון ומסתערת...
בשניות היא קורעת מעליי את חולצת הכומר השחורה כפחם ושריריי
המשתרגים נגלים לעיני כל נגלים לעיניה, שזופים ומרהיבים. היא
מדביקה נשיקה לוהטת על שפתיי ומשגעת אותי.
"תסיים את מה שהתחלת אז, כופר קטן..." , היא לוחשת באזניי בזמן
שהיא מכרסמת אותן, גורמת לי לרדת על ברכיי מתשוקה.
אני קורע בסכיני אט אט חלקים חלקים ממכנסיה, מנשק את כפות
רגליה היחפות, את ברכיה הבוהקות, את תחתוניה...
לפתע אני קם, מכפתר בזריזות את חולצתה ושדייה הבוהקים מתגלים
למולי, חצופים כחיוכה השטני..  אני מנשק את פטמותיה בעדינות
וגורם לה להאנח. אני מסובב אותה כשגבה אליי, גורם לה להתרגש
עוד יותר ומתחיל להוריד באיטיות את תחתוניה.
"תוריד כבר, מעצבן אחד", היא לוחשת לי ולפתע מושכת בשערי
האפור.
אני מפשיל את תחתוניה בעוד היא מלקקת את צווארי, ואז היא
מתכופפת ומפשקת רגליים, מנענעת בשובבות את ישבנה.
אני משחק לה מעט בכפתור העונג המוחבא עמוק בין רגליה - וחודר
בהפתעה. בתחילה היא פולטת צעקה משונה, אך מהר מאוד צעקותיה
הופכות לצעקות עונג. אני חודר עמוק יותר ועמוק יותר, מכיר לה
את שרביט המלכות הכרות מחודשת, כשלפתע אני עוצר, יוצא מ"שם"
ומכפתר את מכנסיי...
"מה קרה?", היא גונחת לעברי.
"אני כומר מכובד, אשה שטן שכמוך,  אינני יכול להמשיך, אז בבקשה
תני לי ל..."
"לא אתה לא!", היא צועקת לעברי צעקה אינדיאנית ומשליכה אותי
ארצה. היא משחררת את גור החתולים מהמזבח ומתחילה לקשור אותי
לצלב הניצב במקום. לפתע היא מכה בידיי במסמרים ויתדות וממסמרת
אותי לצלב.
"מה את עושה, משוגעת?!", אני צועק אבל היא כבר יוצרת שלוליות
דם גם ליד ידי השניה - ומתחילה לרכוב על האיבר שלי.
אני משתגע וצורח מכאב ועונג גם יחד- איזו דרך למות....





שלום לגולשים, אם כבר נכנסתם לפה כנסו לשאר היצירות, במיוחד
לאינטראקטיביות....







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ילד: אבל אף פעם
לא כתבתי סלוגן,
אבא!
אבא: תמיד יש
פעם ראשונה.
ילד: אפרופו פעם
ראשונה, יצאת
לחפש עבודה?

מובטל בדימוס


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/3/03 7:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לותר בעמ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה