עמית מור / רגשות להרכבה עצמית |
"קומי ולכי".
והדיבור שלך בטון אחד
עצוב יותר מבכי.
אין לי מה למצוא כאן,
אחרי שהיא הלכה
והשאירה אחריה פיסות
קרקע חרוכה.
אין עוד טעם לחפש את החיבור
או את השקע.
נידון עלי להשאר רק
חלק מהרקע.
הידיעה תמיד הייתה פה.
ההכרה היא פתאומית.
ונשאר רק אוסף רגשות
להרכבה עצמית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|