1. התחלה של חלום

מחניק כאן
הכול אפוף עשן
אני לא יכולה לנשום
מרוב אלכוהול
מה אתה עושה?
התרחק ממני!

הזויות השחורות
של הקירות
משתפשפות כנגדי.
דרכתי על משהו
שאני לא יכולה לזהות.
קפצתי כאילו
שבאמת יש לי כח
ולעולם לא אפגע.

מה אתה עושה כאן?

יש דברים שאני לא מחפשת.

הצטיירתי
כמשהו יפה יותר
ממה שאני לאור היום.
חשוך כאן וחם לי.
עוד שנייה אמס על הרצפה
המטונפת.

אל תיגע בי,
לא צפיתי את
הדמות שמשקיפה מלמעלה.
יכול להיות שחיפשת אותי?
כמה טיפשים נפלו.
החדר עשוי מבטון-
ויש עמודים
עליהם כדאי שאשען עכשיו,
רק כדי להיראות
כמו שצריך
במקום כזה
אפוף בדידות רועשת ומתכת.

ענן של עשן
צורב את העיניים האדומות שלי
ואתה נעלם
מאחורי גוש מוצק מאוד.
אני לא יכולה לראות יותר.
הרחוב בחוץ רטוב, חלקלק
ומלא שגיאות.

יותר מאוחר אני יודעת שתיאחז בי.






2. אי אפשר להרפות

אדם אחר לובש את החולצה שלך
הגוף שלו דומה ומרחוק הייתי
יכולה לטעות
אבל התנועות לא נכונות

אדם אחר לובש את הפנים
שלך
אלו בהחלט הן,
אבל ההבעה לא מתאימה

מישהו אחר נראה הרבה יותר
טוב ממך
עדיין קשה לי שלא לשים לב
אני טועה להתרשם
מאיך שדברים נראים
לא מושלמים
זה לא בסדר.

אדם נעים ביותר מדבר איתי
הייתי לוקחת אותו הביתה
אבל הקול שלו
לא מכוון
והתחייבתי להישאר.

פעם חברה שלי ואני
דיברנו
על איך אנחנו תמיד שומעות כמה
שירים בראש בבת-אחת
קצת גדלנו
אבל הרעש תמיד נשאר.

אדם אחר הסתכל עליי
על איך שאני זזה
ועושה תנועות ריקניות
הוא עמד קרוב כך שיכולתי לשים לב
אבל המבט שלך מחזיק.

אני לא רואה אותך טוב יותר
יש יותר מידי עשן מסביב.

אתה לא תמיד שם
אבל אני מרימה את הראש
ושואפת
את הנוכחות שלך מךמעלה

וכשכל העולם מסביבי
אני עדיין עומדת למטה
מחכה ליד שלך
שתגיע מבין האנשים האחרים

ותחבוק אותי


               בנפרד   מכולם.







3. הגירוש

אכלתי משהו לא טוב
היה מאוד מאוחר
הקיבה שלי התנפחה ומילאה את הפה.
התגלגלתי ברחוב
עם כל השאריות של הגשם שנזל.
ליטפתי את המדרכה ונאנחתי.
השארת אותי לגמרי לבד ובחוץ.
לא הצלחתי לזוז.
נגעתי בנעל של מישהו
ראיתי רק את הקצה המחוספס של המכנס.
מכונית עברה ממש לידי
הפנסים שלה האירו לרגע את כל מה ששחור
אנשים אחרים נכנסו למסיבה,
דוחפים את עצמם פנימה
בפעימות סדירות
עד שהאולם הגדול התמלא ולא נשאר מקום
לאף אחד
אני המשכתי לשכב שם
המיץ מהתפוח תוסס בתוכי עוד קצת
המדרכה הפכה לעיסה מהרוק של כולם
ידעתי שאתה יבש שבע וחם לך
המחשבה שלי נקטעה
בגלל עווית נוספת במעיים.
עוד מעט
אני אוכל לירוק דם
ואיהפך לגוש אפור
כמו המשטח שאני שרועה עליו
עכשיו אחרי שבעטת אותי למטה.
מיששתי את הבוץ עוד קצת
לא לגמרי זוכרת למה הביאו אותי לכאן.
ידעתי שאני לא יכולה לזוז
ושבסוף הבחילה,
כשאנגב את הפה
וארים קצת את הראש לראות מי עומד שם
ומניח לי לאחוז בכנף מעילו
זה יהיה אתה
חוזר אליי.