דמעה
דמעה אחת
בעינה נוצצת
זולגת
והנה עוד אחת
(בעין השנייה)
ועוד אחת
ומעיין נפרץ
סכר נופל
נהר זורם
שטף דמעות
אף נחנק
וגוף רועד, כל כולו
רועד בחוסר אונים
כמוני
למול צדקת דמעותיה
רק אחכה
ואביט בה בייסוריה
כי אין בידי לעזור
וכאשר ייבש הנהר
אבכה אני.
מה הוא, מה הוא הדבר?
שבגללו אנחנו
תמיד נשבר? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.