שכחרמש,
על שדות - השמיים,
להבתו מזמרת,
משור - הרהוריי,
מנשר וחותך בי,
באין - ספור כילפים.
על המצב העגום
ועל המלחמה,
שבאין - מנע מתקרבת,
לבי נתון בהגיגים.
על העוני
וקושי - יומם של ההמונים,
מחשבותיי,
אין משאירות בי מנוח;
על השנאה הגזענית,
בין עם לעם,
כולי דאבון.
תחת חרמש של חצי - סהר,
אני ננקף מעייניי;
מעיינות,
מלאי - חרון!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|