הקריאה שלה מרחוק, היא יודעת שאני אבוא, אני בוכה, למה עכשיו
היא קוראת, אחרי שהיא פוגעת, אחרי שהתחלתי לבנות את היסודות
מחדש ועכשיו הכל התמוטט, בבקשה תישתקי, אני לא רוצה ללכת אבל
אני נמשך, אני רואה אותה, היא מלאך, אף אדם לא יגיד לה לא, היא
אלה, היא...שחור, מה קורה, אני לא מבין, לא שוב, למה שוב, מה
עשיתי, היא ביקשה ואני באתי, היא צעקה ואני סולקתי, ומי זה, זה
שלידה, הוא זוהר, ומחייך,, אני עוצם את עייני מקווה שזה יעבור,
אני פוקח את עייני, והם לא שם, החושך נעלם ויש אור, אני מסתכל
על השולחן, והתמונה שלה שם, היא עם העיינים החודרניות שלה,
והשיער הבלונדיני הגולש, ואני מחכה, מחכה לפעם הבאה שהיא תקרא
לי וכמו כלב, אני ארוץ אליה.