כשאמות מה יקרה, מי יבוא לבכות על קברי ומי יעבור את השבעה עם
דמעות בעיניים ומי יעמוד ויגיד כמה נפלאה הייתי, ויש סיכוי
שיעמוד אחד ויכריז שהוא לא יכול בלעדי? אז מה הטעם כולם ימשיכו
בחיים ולא עשיתי שום שינוי, אך יש בי הדחף החזק לעזור ולשנות,
ולא הייתי נחוצה למרות שאני כל כך רוצה להיות מבוקשת ואפשר גם
להסתדר בלעדי. וכי חיי נמוגו כשם היו ולא הותירו שום סימן
שיאומר, היי גם אני הייתי פה!!!... וכשתגמר השבעה מי יזכור.
ויבואו רק פעם בשנה, כי זו חובה. ויזכרו ממני רק רע ובלי שום
תקווה. לכן עלי לשנות ולהשאיר חותם או שעלול מקרה לקרות משם
אפשר להגיד שזה די הסוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.