הפלישתים והעמלקים רוצים שוב לגנוב את ארץ זבת חלב ודבש.
האמנם ארץ זבת חלב ודבש?
כי מה שעיניי רואות אינו דומה כלל
לא לדבש,
ולא לחלב.

אולי האל השתמש במטאפורה?
אולי זוהי תרמית - ארץ זבת חלב ודבש?
הסוס הטרויאני.

אולי הדבש זה הילדים המתוקים?
אך לא! לא!
אל לנו לשכוח כי דבש מגיע מרגליה של הדבורה
עם העוקץ הצורב.
אז אולי הילדים המתוקים, אמרנו - הדבש, הם
תולדה של ייסורים, של עוקץ כואב
אולי...הם הילדים היתומים?
שאבותיהם לא שבו לגבולם?
לא סתם אומרים המיסטיקנים הסינים:
"צהוב, זהו צבע האבל".
צהוב הוא צבעו של הדבש.

החלב.
מהו החלב, בארץ המובטחת?
ייתכן דמעותיהם מהולות בלבן של תקוות הילדים שנותרו ללא אבות
ייתכן דמעותיהן של האלמנות,
שיישאו עמן לנצח נצחים את נשמתם של אהוביהן בצרור החיים.
גם כן חיים...
החלב...אולי זהו אותו הול, חלל לבן ומואר
עם כניסת החללים אל העולם הבא?
האמנם ישנו כזה - העולם הבא?
לא סתם ישנן תרבויות התופסות כי:
"לבן, זהו צבעו של האבל"
לבן הוא צבעו של החלב.

חבל שהדבש בארץ המובטחת איננו דבש רגיל
מתוק וטעים לחך.
חבל שהחלב בארץ המובטחת הוא לא חלב רגיל
חלב אם המיניקה את בנה לשובע, לעיניי האב המאושר מכל
החובק את שניהם בזרועותיו.

חבל, באמת חבל.
מתיחה טרויאנית רשעה
איך האמנו, איך בטחנו, איך לא חשדנו
והארץ תהיה סוס עץ...
והחיילים הפולשים מתוכו הם הפלישתים והעמלקים בשליחותם-
כיבוש טרויה - הארץ המובטחת.
ונתן  מנלאוס לפריאמוס  את ארץ זבת חלב ודבש.