ופסח שוב מגיע
אך עדיין סגרירי בחוץ

שוב אחבוש את הקסדה
שהכדורים כבר עשו
בה שבילים (ברשתה).
אלבש אפוד קרב
ונשק רב-
אצא אל שדות הציד (הנצחיים?)

אנווט בין חגים
בדרכי אל הקיץ החמים.

אנוס מסיור אלים
של חדשות לבקרים
כי מהם יוצאים רק כדורים שחורים.

ולבסוף אצא למרחב ולים
שם אסיר כלי נשקי
ואתמסר למנוחת עולמים
בין גלים וצדפים.


(יום שני, 9/4/90, תחילת שירי בה"ד 1)