היום תכננתי להיות בדיכאון. כשמישהו בדיכאון הוא עלול להיות
עצבני ואפילו לצעוק.
קמתי בבוקר ולא שטפתי פנים כדי לא להרגיש טוב ולא לחייך בטעות
מול המראה. יצאתי מהבית והלכתי בשביל עם הראש באדמה. כשמישהו
בדיכאון הוא הולך עם הראש באדמה. פתאום לכיווני באו רגליים עם
נעליים חומות מוכרות. הרמתי את הראש וראיתי את אחותי עם הראש
באדמה. גם היא הרימה את הראש, ולפני שהספקתי להגיד לה ש... היא
אמרה - "אני בדיכאון". מייד שאלתי אותה מה קרה, ולמה היא
בדיכאון. ואז נזכרתי שכשמישהו בדיכאון אסור לו לדאוג לאף אחד
ובטח לא לשאול שאלות שעוזרות ומנחמות.
אז הבנתי, היא הקדימה אותי. היום אחות שלי בדיכאון, והרי אסור
ששניים יהיו...
ניחמתי אותה בדרך לבית-ספר ואמרתי לה שהכל יהיה בסדר ושמותר לה
להיות בדיכאון פעם בכמה זמן.
אסור לי לחשוב ככה, אבל נראה לי שאחות שלי סתם רוצה קצת
תשומת-לב. בכל מקרה אני בסדר היום ואני מקווה שלא יקרו דברים
טובים עד מחר, כי כשמישהו בדיכאון אסור לו לשמוח, ומחר אני
בדיכאון.