הסגנון, הוא הקובע. לא המלבוש אלא, הסגנון.
סגנון:

אני לא קונה מותגים, אלא בגדים יפים. אני הולך לבקר בתאטרון
לבוש יפה, לא במותגים.
הרבה אנשים שאני מכיר קונים בגדים מכוערים אבל יקרים לאללה.
מותגים, למה?
כל העולם בנוי על שלושה דברים: המשק, הנשק והחשק.
ומי אני שאשפוט אנשים, לא איש אופנה ידוע ובטח לא איש ציבור כל
נושא אחר.
אבל אני זה אני. ומי שלא רוצה להכיר אותי מפסיד בכל מובן
המילה.
אצלנו בארץ יש קטגוריות לבוש:
פריקים, סטייליסיטים, קלאברים, שאנטי, ערסים, פרחות וכמובן
צפונבונים.
את הצפונבונים אני הכי שונא, בעצם אני אשתמש במילה קצת יותר
יפה, מתעב.
מה הם מבינים מהחיים שלהם מלבד כסף כמובן. אבל כסף קונה הכל.
הצפונבונים בעצם קיבלו את שמם אחרי תהליך מטורף וארוך של
כינויים. הכל התחיל כאשר הייתה הגירה של תושבי המרכז לצפון.
ומשם עם הכסף והכל איכשהו הגיעו לכינוי המפורסם.
בצפון, כלומר, כפר ורדים. שם גרים הרבה סלבריטאים סטייל נמרוד
לב, מתי כספי ועוד...
לאנשים האלו יש סגנון. אלו עם סטייל. מה? לא קרה לכם שהלכתם
ברחוב ואמרתם לעצמכם:
וואלה זה בנאדם עם סטייל. בכל מקרה לי קרה מספיק פעמים.
ועכשיו למוסר השכל: בכדי להיות יוצר לא צריך לדעת כתיבה אלא,
צריך לדעת טוב טוב לזיין ת'שכל.
תראו איך הגעתי מסגנון למתי כספי ולכפר ורדים.
תודה על הקריאה המהנה.