דפקתי בדלת: פעם, פעמיים, שלוש.
"קרין!" צעקתי, היא לא ענתה. "קרין! אני יודעת שאת בבית!"
צעקתי שנית, הבית נשאר דומם.
לחצתי על ידית הדלת ונכנסתי. היה חשוך. חיכיתי מספר שניות עד
שעיניי התרגלו לאפלה וגיששתי את דרכי לחדרה של קרין. היא לא
הייתה שם.
"קרין!, קרין!" התחלתי להתעצבן, סך הכול באתי להחזיר דיסק מסכן
ובמקום אני צריכה לשחק מחבואים. התחלתי לטרוק את דלתות הבית
עוברת חדר אחר חדר בחיפוש אחר קרין. לבסוף מצאתי אותה, היא
ישבה על הרצפה שעונה על האמבטיה, מחזיקה בידה סכין קומנדו.
"קרין! למה לא ענית לי? שעה אני מחפשת אותך! קחי, הבאתי לך את
הדיסק שרצית" הושטתי לה אותו, היה נראה כאילו היא לא שמעה
אותי, היא רק ישבה וליטפה את הלהב המושחר.
נזכרתי שמזמן קרין חלמה על אחד כזה ואיכשהו אף פעם לא הספיק לה
כסף.
"מאיפה הסכין?" שאלתי, מתיישבת על ידה . היא לא ענתה.
הייתי בטוחה שהיא מהופנטת ממנו, כל כך היא הייתה משוגעת על
סכינים!.
"קרין" ניערתי אותה.
"הוא קנה לי" היא לחשה.
"איזה חמוד חבר שלך!" צחקתי "גם אני רוצה אחד כזה!"
"קחי" היא לחשה באפטיות
"מה?" לא הבנתי
"את עומר"
"את שוב רוצה להיפרד ממנו" קבעתי עובדה, ידעתי שעכשיו יבוא
הסבר ארוך, אותו הסבר שאני שומעת כל יום במשך חמשת חודשי
החברות שלהם.
"את אומרת את זה כבר חמש חודשים!" הקדמתי אותה "כל יום, במקום
בוקר טוב המילים הראשונות שלך הם: אני רוצה להיפרד ממנו!, אני
לא מבינה אותך... אוקיי, אז את דלוקה טיפה על החבר הכי טוב
שלו, אבל את בעצמך אמרת שאת אוהבת אותו!"
"מחבבת פלוס" היא קטעה אותי
"אצלך זה אותו הדבר! ובכלל הכול מושלם אצלכם, אתם לא רבים והוא
כ-ל
כ-ך משתדל! אפילו תסכין שאת כל כך רוצה הוא קנה לך!!!"
"זה כל הקטע!" לפתע היא התפרצה "הוא משתדל! משתדל בשבילי! סתם
משתדל! כי מי אני בכלל?! ואם מחר אני אזרוק אותו? עם מה הוא
יישאר? 500 שקל מינוס בחשבון , בגלל איזה סכין שהתחשקה לי!"
שתקתי, פשוט לא ידעתי מה לעשות, הייתי בטוחה שזה יעבור לה
כשהיא תיראה אותו כמו תמיד. ובינתיים, בינתיים שתפרוק.
אבל גם היא שתקה, ישבה וליטפה את הלהב. ושתקה.
"מה את רוצה בעצם?" שאלתי אותה
"לא יודעת..." היא ענתה את התשובה שאני שומעת ממנה בשבע השנים
שאנחנו מכירות.
"את רוצה את גיא?" שאלתי בפעם המיליון
"העניין הוא בכלל לא גיא! סבבה אני דלוקה עליו, אבל הוא החבר
הכי טוב של עומר! ואני בחיים לא אעשה שום דבר שיפגע בעומר! ככה
שגיא מחוץ לתחום..."
"אז מה הבעיה?" תמהתי שוב. זה לא הסתדר לי פשוט, בן אדם שהיא
אוהבת והוא אוהב אותה , הם ביחד, הוא עושה את כל מה שהיא רק
רוצה. אני לא מבינה מה הבעיה פה.
"לא יודעת..." היא ענתה שוב.
קמתי, "הלוואי עליי הבעיות שלך!" אמרתי "ביי, אני הולכת,
תירגעי טיפה, תשתי מים, יעבור."
באמת הייתי בטוחה שזה מה שיקרה. כמו בכל שאר 500 הפעמים. במקום
זה בסוף קיבלתי את עומר. כבר חמש חודשים שהוא מפנק אותי כמו
שפינק פעם את קרין. אפילו את הסכין שהיא רצתה כל החיים הוא קנה
לה. רק חבל שזה היה הדבר האחרון שקיבלה קרין בחיים.