כבר הרבה זמן שלא אחזתי בעט וכתבתי מליה יפה,
אולי מלבד כמה שירבוטים מדי פעם,
חצי שיר כאן,
שלוש ארבע שורות שם.
והנה מגיע אלי ההשראה.
כל מה שקשור אלייה הופך את עולמי
השחור לבן הופך לצבועני,
אני מרגיש את הפרפרים בבטן
שמשום מה לפתע הם מתעוררים
בכיליון עיניים היני מצפה
לשמוע ממנה מליה,
כאשר אני עוצם את עיניי
אני רואה אותה.
כאשר אני הולך ברחוב
אני לא על האדמה,
אלא מעופף
לי אל חיקה.
אך כאשר היא מתרחקת
הבדידות מן האפלה מתנפלת,
לא תהיה לי שום מחשבה
מלבד על אותה
אחת שנותנת לי את השראה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.