האמת מפתחת בי תקוות נכזבות.
הפכתי לסוהרת
שאונסת מחשבות.
הייתי פעם אסירה חסרת גבולות.
עכשיו לחישה רומזת לי לצוד אמונות.
בריחה מהחיים
מלווה בנחיתה צפויה בקבר מוכן.
הפרחים הלבנים מתנגשים
באיפור השחור שנמרח מהעיניים של כולם.
אני הוזה חורף
מתוך טיפות של זיעה.
ושומעת לחישה מתוקה.
האמת זועקת לשקר
ואני זועקת.
נקודה.
פאר ריק ממלא אנשים בשמחה
זעקה נמתחת בגוף שלי
והשרירים זזים איתה.
ריצה בלתי נגמרת
לקו סיום שלא מופיע,
אני אגיע לאופק לפניו.
ומתוך רחש אני מגלה אימה
כי פעם הפך לעבר
והעתיד הוא ההווה
אבל שונה.
כי במקום להיות אסירה חסרת גבולות
בכלא של עצמי,
הפכתי לסוהרת,
שאונסת מחשבות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.