[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נויה תוגתי
/
עם אחד פחות

לא הייתי צריכה שיספרו לי, ולא הייתי צריכה את הדמעות. ידעתי.
כשחזרתי הביתה, והבנתי שאתה לא פה, הבנתי גם שלא תחזור. לעולם.
אני כותבת את זה, ולא מרגישה כלום, לא זעזוע, לא שיקשוק רציני,
כמו שהייתי מצפה. דיסוציאציה, ככה קוראים לזה בפסיכולוגית.
"כשהמטופל מנתק את עצמו מהחוויה עליה הוא מדבר". משום מה,
הייתי צריכה להתחיל לשכנע את עצמי. בטח שתחזור, חזרתי ואמרתי
לעצמי כל דקה במשך אותו יום ארוך מדי. מחר בבוקר כבר תהייה
חזרה הביתה, המדים מתוחים עליך יפה, המשקפיים שלך, שבורים,
מחכים לאופטיקאי. וכולנו עלייך, חצי כועסים, חצי שמחים, נוזפים
בך שגרמת לנו לדאוג כל כך. אמא בטח הייתה בוכה, אבל מהתרגשות
ושימחה. ואני הייתי מסתובבת כמו חתולה, לא יודעת מה בדיוק
לעשות... איך לחבק אח שלא חיבקתי מאז שהיינו גדולים מספיק כדי
לא לעשות ביחד אמבטיות יותר. ובראש כבר ראיתי את המנגל החגיגי
שהיינו מכינים לך. אתה מבין, כל זה עבר לי בראש כשהייתי משכנעת
את עצמי שתחזור. דימיינתי למה לא מוצאים אותך - בטח נירדמת
באוטובוס, והמשכת איתו לתחנה האחרונה. הנהג פשוט לא ראה אותך,
והלך, ונישארת באוטובוס הנעול. הבטרייה של הפלאפון שלך ריקה,
אז לא יכולת להתקשר, ובטח שלא לשמוע את ההודעות המודאגות
שהשארנו לך בתא הקולי. דימיון ומציאות לחוד. כל אותו יום הייתה
בבית אווירה של יהיה טוב, כמו הדימיונות המוטרפים שלי, רק יותר
גרוע, לאחרים היו תיאוריות יותר מבוססות על למה אתה לא כאן,
והיא שהם לא יודעים. וגם שאתה בטח תהייה מחר בבוקר ותספר לנו
הכל. אבל כשמחר בבוקר הגיע, הכל התנפץ על הריצפה. אל תשכח את
המשפט ההתחלתי של כל המכתב הזה: "לא הייתי צריכה שיספרו לי".
וזה נכון. כי למרות הסמינר לפיתוח יצירתיות הדימיון שנפתח בבית
שלנו, משהו בשכל שלי כבר התחיל לאט לאט לקלוט שאני עם אח אחד
פחות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה טוב
באלצהיימר?

כל יום פוגשים
אנשים חדשים...


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/4/01 17:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נויה תוגתי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה