אגם של כאב הצטבר לי בלב.
נימאס לי ליראות שאתה טוחן מים
ואת מנסה להכין מיץ מתרכיז.
ליבי מלא בחומציות ופניי מבריקות..
כאילו מקסימות.
הבסיס רקוב והכל למעלה "משגשג".

די עם הדיבורים,די עם הוויכוחים,
די עם האטימות!
תפסיקי לתת לו ללכת בכיוון ההפוך.
סלקי אותו!
אולי הוא ישתנה..
ואם לא-לא הפסדת כלום
כי בכל מיקרה המצב רע.
רע!

ואני כבר מיואשת.
האנשים מדברים.
שידברו!
כבר לא איכפת,אני רק רוצה שיהיה טוב.
אבל כנראה שזה לא יקרה בזמן הקרוב
ונותר רק להשלים עם מצב העובדות.

והאגם?
הוא כבר הציף אותי..