את מיוחדת לי
ואיך תמיד יישאר המבט השובב שלך טבוע בלבי,
ושלא תחשבי שרפרפתי עלייך - כמו שאני יודעת שאת חושבת.
אני אודה שלפעמים באים ימים,
שהירח מעלה בי זיכרונות ממרומים
ורוח מקריבה את ריחך אל אפי, ואז יעלה
וירענן את זיכרוני.
זוכרת,
דיבור קטן, מקוטע, הוא תר אחרי מילים נכונות להשלים משפט
זוכרת,
איך שהעניים מתרוממות כשעולה לו חיוך, איך אהבתי להעלות לך
חיוך.
זוכרת
אותך גונחת, מתפתלת, זוכרת מילים קטנות שביקשו לצאת מן הפה
ונחסמו בהברה האחרונה "היל..."
זוכרת את עצמי עם עניים פתוחות, מתבוננת בך מתפתלת, מחפשת ממני
מנוח, ולא מסכימה
לי להפסיק.
אז אני מודה
שלפעמים,
במיטה עם אחרת
הרוח נושבת ובאפי עולה ריח...
שמזכיר לי אותך...
זוכרת ממך המון,
אבל הכי אוהבת להיזכר
בהבעה שלך כשאת גומרת. |
