לא יכול לכתוב,מרגיש כבר משותק
אם רק יכול היה להעלם
זה תקוע בגרון וגורם לו למחנק
הדכאון הזה אותו ממש הולם
המסיכה שהוא לובש, ההמצאה הגאונית
יורדת ממנו רק לפני שינה
וכולם כבר יודעים ומכירים את התוכנית
אז בואו נעביר כך עוד שנה
אז בואי אלי עכשיו כשנהיה לי קר בפנים
נעצור רק קצת בצד ונצחק על החיים
את תראי את זה ברור כשלעומק מסתכלים
בסופו של דבר,כולנו מסתתרים
אז תחזיקי לי ת'יד, אני שונא להיות לבד
בואי תראי, זה כיף להעמיד פנים
הדכאון הזה לא רע, אם לוקחים אותו לאט
תראי אני מכור לו כבר שנים
והרוח עוד תנשוב, מבטיחים שיהיה טוב
התרגלנו לחייך לפי פקודה
וכולם עושים את זה, אז נלך לפי הרוב
ביחד - זו מילה כה בודדה
אז בואי עכשיו אלי כי נמאס לי כבר ודי
בחיבוק שלי יש עוד מקום אחד
ואם הרמז לא ברור - אני פורש פה את ידיי
נמאס להתעורר כל יום לבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.