שלושים שניות והירח עלה
שלושים שניות  והקפתי את מגדל השמירה.
חסר נשימה מתייצב מול סמל המחלקה.
"חוסר-משמעת"."חצי דקה".
ושוב דהרה מטורפת, כבדה
בדרכי ליעד לא-נודע
משמעת, ציות, עבודה.

"חניך תורן, תגיד למחלקה
מה עשה החייל".
מביט לשמיים:
פליטת כדורים, שניים.
תוציאו אותי מפה.
הזיעה והמדים
לא שלי לא עכשיו
אני לא שייך.
זה כאב.

מטחי כבוד לחייל חסר-משמעת
שלא הסתגל, שאיבד עצמו
לדעת.


(יום שבת, 13/10/1990, מחנה שנלר, ירושלים)