[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יערה רנן
/
שלוש לפנות בוקר

יום שלישי, שלוש לפנות בוקר. בניין קטן בישוב במרכז הארץ.
בדירה מס' 5 אמא טריה מנענעת עריסה של תינוק. התוספת החדשה
למשפחה מסרבת בתוקף לתת לאמא לישון.
בדירה מס' 7 נערה בת שש עשרה יושבת מול המחשב וכותבת לעצמה
שירים.
בדירה מס' 2 זוג נשוי טרי עושה אהבה בשקט-בשקט, בכדי לא להעיר
את הורי הכלה, שגרים בדירה 3.

בדירה מס' 6 ישנה סיגל. מכורבלת מתחת לשמיכת הפוך, עם חיוך על
הפנים. היא מחייכת כי היא חושבת שחבר שלה ישן בשקט, לידה.
עומר, חבר שלה, נמצא בשירותים, מתרכז בדמותו המשתקפת במראה
שמעל הכיור. העיניים אדומות ממאמץ. יש לו סוד. היום הוא עוזב,
והוא לא חוזר יותר. קולו של זרם המים בכיור מרגיע אותו, אבל לא
מספיק. הוא חוזר לחדר החשוך, ומדליק את מנורת השולחן של סיגל.
הוא מכיר אותה, בטוח שהיא לא תתעורר מזה. הוא ישן איתה כל כך
הרבה לילות. הלילה הוא הלילה האחרון.
הוא מסדר את הבגדים שמפוזרים על הריצפה ועל הכיסא, ושם אותם
בתיק. לא אכפת לו לנהוג הביתה עם פיג'מה, ממילא אף אחד לא יראה
אותו. אף אחד לא ער בשעה כזו.
הוא מכניס לתיק את הארנק, את הפלאפון שלו וגם את חבילת
השוקולדים הקטנה שסיגל קנתה לו.
הוא מעיף מבט אחרון בחדר. בשורת הנעליים שליד הארון, בפנקס
ה"צריך לעשות" שיש לסיגל על השולחן, במפזר החום הלבן שנמצא על
הרצפה, ותמיד עושה לו כאב ראש. בתמונות שלו המונחות על השולחן,
בתוך מסגרות צבעוניות.
ואז הוא מביט בסיגל. יש לה חיוך על הפנים, אבל העיניים עדיין
נפוחות מבכי, מהריב שלהם לפני שהם הלכו לישון. הוא כמעט עשה את
זה כל כך פעמים - קם ועזב. מעניין אם יש לה בכלל מושג. מעניין
אם היא יודעת שהוא לא מרגיש כמוה. שהוא לא חושב שכל הריבים
צריכים להסתיים בחיבוק ונשיקה וללכת לישון מחובקים. לא הריבים
שלהם.
הוא מוציא מהתיק את קופסת הסיגריות שלו, ומניח על השידה שליד
המיטה. היא מעשנת רק כשהיא היסטרית, היא תצטרך את זה בתקופה
הקרובה. הוא גם ככה התכוון להפסיק לעשן. הוא חושב להשאיר לה
פתק, אבל הוא מכיר אותה. מחר על הבוקר היא תופיע בדלת ביתו
ותדרוש הסברים. וכל מה שהוא יוכל להסביר לה זה שאחד הריבים
שלהם חייב היה להיות הריב האחרון, ובמקרה זה האחד הזה. והיא
תבכה, ותצפה שהם יתחבקו וישלימו, ולא תבין למה הוא מבקש ממנה
לעזוב.
יום אחד היא תבין.

בדרכו החוצה, במדרגות, הוא שומע אנחה חנוקה שבאה מכיוון דירה
מס' 2.
בדירה מס' 6 סיגל פוקחת את עיניה, מביטה בקופסת הסיגריות שעל
השידה, ומשחררת אנחה חנוקה משל עצמה. לכל אחד יש את הסודות
שלו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
משינה זה שם של
מכונה, ולא של
להקה



בוריס אחרי 4
בקבוקי וודקה


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/3/03 13:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יערה רנן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה