[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הלהבה!
אני רואה אותה
כה יפה שעיני דומעות
מתפתלת בתנועות
המעוררות אש בליבי וחלצי

מדלג אני מעל התהום
מתחמק מהסלעים
המדרדרים מעל ראשי
מתחמק מהציידים שלי
שלטובתי יורים לעברי
חצים מורעלים בעצות

אך לפתע ניצבים בדרכי
אלפי עטלפים שחורים
כלבבות המושחתים
על ידי ייסורי הספקות
שורטים הם אותי
מנסים להגיע אל ליבי

אך איני נעצר
בצעד מהיר קופץ אני דרכם
ומגיע, חבול ושרוט
לחבק את הלהבה
רק כדי למות בכאב נורא
כשמתברר כי הלהבה
היא הרבה יותר מדי חמה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האם רגע ודודלי
זוהי בעצם
אנטי-תיזה
מורכבת על אנשים
בוגרים עם שפם,
שאמורים להמתין
לרגע שבו יאבדו
את בתוליהם ולא
לקפוץ לפני הזמן
לתל-ברוך ?
הייתכן שזו
הסיבה האמיתית
שדודלי כל כך
מודאג כשרגע לא
בא ?


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/3/03 12:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פילוסטראטו פאנפילו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה