[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בזמן שיבשתי בכלא, על הרצח המפגר הזה שמעתי כל מיני דברים
מוזרים, כל מיני דברים מצחיקים וכל מיני דברים אכזריים. אבל
אני לא אשכח היום שבו הגעתי, בו שמעתי את השיחה הכי אירונית
שהייתה לי אי פעם. אני זוכר את הגבר השחום והמחוספס, כשהוא
ניגש לילד העיוור שישב בתא הכי שמאלי.
'ילד מה אתה עושה פה?' שאל אותו.
'לא מתחשבים בעיוורים יותר, הכניסו אותי.'
'על מה?'
'אני חף מפשע, סתם הרואה חשבון שלי סידר אותי לגמרי. אני לא
רוצה לדבר על זה.'
'רואי חשבון הם בני זונות! אני זוכר ששלי רימה אותי. הוא גנב
לי כמעט מיליון דולר, המניאק. אבל אני הראתי לו, הראתי לו את
כל הדגים בים.'
'היית עושה הרבה דברים כאלה?'
'האמת שכן, אבל הפסקתי בפעם ההיא שהגזמנו קצת' אנחה נשמעה
מקולו של הגבר השחום והמחוספס.
'אתה רוצה לספר?'
'אני מבין שאתה רוצה לשמוע אז אני אספר.' הילד היה קשוב ונראתה
בו טיפת חיים סוף כל סוף. אולי הוא היה כמהה לקצת חברה. הגבר
השחום והמחוספס המשיך, 'אני וחברים שלי לא אוהבים שדופקים
אותנו. אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים לנקום באלו... באלו שמגיע
להם. אבל אני והחברה לפעמים נסחפים. יום אחד ראינו את אחד
מה"עובדים" שלנו, מטייל עם חברה שלו בזמן עבודה. הוא היה צריך
להבין שהוא מכר את הלילות שלו. אני לא ידעתי הרבה עליו, אבל
ממש התעצבנתי. לקחנו אותו לסמטה והתחלנו להרביץ לו, המניאק
הקטן התחצף, אמר שהוא התכוון למכור לה... אני מתכוון להעסיק
אותה... אממ לא משנה. החלטנו לקשור אותו, לגרום לו להבין. לא
היה לנו במה לסתום לו את הפה חוץ מתפוחי אדמה. היו שם הרבה
כאלה, זה היה מחסן שלם של תפוחי אדמה. הבעיה שהממזר הקטן התחיל
לאכול אותם. אבל הוא לא יכל לאכול את כולם, אז נשאר לו בסופו
של דבר התפוח. בלילה השלישי השארנו את תפוח האדמה כל הלילה.
כשהוא קם, רצינו להוציא אותו כדי לתת למניאק לשתות קצת. אבל
התפוח נפל לו מהפה, למרות הקשירה, ואם התפוח גם רוב השיניים
שלו. מה שלא ידענו שהתפוח "מרכך" את האזור. גם התופחי אדמה
שהוא אכל לא היו הכי בריאים והוא מת אחרי יומיים, בלי שיניים,
וגם עם יחסית מעט דם מכל המכ.. אממ בגלל שהוא חלה במחלת דם
מסוימת. המשטרה אפילו ראתה אותו, זאת הייתה טעות ענקית שלנו.
אחרי מותו גילינו שהוא היה בסך הכל ילד, הוא לא סיים תיכון
עדיין. אבל זה סיפור ישן בשבילי.'
'בגלל זה הכניסו אותך לפה?'
'אני לא "פה" ממש, אני כאן רק כדי לבקר כמה חברים, תמיד שאני
פה אני חושב על משה.'
'משה חיים?'
'כן, הכרת אותו?'
'אמרו לי שהערבים שבו אותו והתעללו בו ככה. אתה הרגת את אבא
שלי! שומר!!!'







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לוקח לך הרבה
זמן, שם
למעלה...


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/3/03 6:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יניב הרשקוביץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה