אני אשתוק
ורק לפעמים אדבר,
אני אגיד רק מה שתרצו,
מה שתרצו ולא יותר.
אין לי מה להוסיף,
את הכל כבר אמרו,
אפשר רק לנסות לתקן
את כל מה ששברו.
והאמונה והיכולת,
שתיהן הולכות ומתמעטות.
בבניינים ליד, כולם הלכו לישון,
כיבו את האורות.
יש לי רעד קל בגב,
אולי מתוך בדידות, אולי מתוך קור
ואולי זה סתם נובע מזה
שאני תקוע במקום.
לא כך דמיינתי את חיי
לא כך תכננתי לבלות את ימיי,
הילד שהייתי נותר מאחור
והוא קורא לי חזק, רוצה שאחזור.
אני אשתוק
ורק לפעמים, אדבר.
קשה לי עדיין להפנים
שכשהייתי קטן,
ידעתי יותר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.