על ארוסי שנפל במלחמה
בלעדיך
ישנה, ובחלומי
דמותך ממלאת את עולמי
כמתוך הנוף הנגלה מחלוני
מחפשת מחילה,
אולי גאולה, נקודה לבנה
בעולם של שחור טבועה.
כמהה לתשובה- בעולם האכזר,
יש מי שאותי מכל הלב אוהב,
אך בחסרונך עדיין חשה בכאב
כואבת, מתחבטת עם עצמי,
אתה אינך בחיים, ההשתנה עולמי
האם אתה בטוח רק בתוך חלומי?
ברצון לשפר, להתמודד ולשנות,
אני ממציאה לעצמי דין ופסיקות,
חוקים לכל עת-איתם אוכל לחיות.
קיץ וחורף, שבת וחול-מהרהרת,
איך חלום ומציאות אני מאחדת?
אם את עצמי, כבר אינני מכרת?
מתייסרת , בליבי סוערת,
בעוד אני חיה את חיי באור
אתה טמון באדמה-בבור השחור. |
