[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סי קריפ
/
מסוכנת

דעת המאבחן: המאובחן סובל מקשיים רבים בריכוז. מתקשה לזכור
פעולות פשוטות.
ולפי שאלון אופי נובע שהמאובחן סובל מבעיה נפשית קשה.
עצות לטיפול: ההפרעה הנפשית ממנה סובל המאובחן היא אינה ברת
טיפול פסיכולוגי. המאבחן ממליץ על תרופות להרגעה ולדיכוי יצרים
הרסניים.

ההמשך היה קרוע. כל כך הרבה אבחונים מהסוג הזה עברתי בחיי
וכולם אותו דבר.
הדף נדלק בקלות יחסית כך גם הוילונות ושאר המשרד בקומה השניה
בבניין משרדים גבוה בתל אביב.
"אם הוא טוען שאני חולת נפש זה לא אמור להפתיע אותו" לחשתי
בזעם קודר שהתגלגל במעלה צווארי הלבן.

מסוכנת לסביבה, ילדה בעייתית ועוד תארים רבים שניתנו לי. רק על
ידיו, זה שמתיימר להבין אנשים. "שום דבר לא יעזור לימור צריכה
סביבה חדשה. אני מכיר את הרופאים בתל השומר. היא תסתדר שם
נפלא".
רק הזיכרון המתוק של הלהבות המכלות את משרדו, את תמונת ילדיו
נשרפת כליל, את הדיו בחותמת הכחולה שבעזרתה חתם על מסמכיי
השולחים אותי לבית החולים הפסיכיאטרי בתל השומר, משמיע
פצפוצים, רק הזיכרון הזה ליוה אותי.
הדרך לאילת הייתה ארוכה יותר משציפיתי. להפתעתי אף אחד לא חשד,
התעניין, בדק. גם לא פקיד הקבלה שהפקיד את המפתח לחדר חמש מאות
עשרים ושלוש בידי ילדה בת חמש עשרה.
אפשר להגיד שברחתי מהבית כי לא היה לי טוב. אפשר גם להגיד
שבגלל שהחברה דחתה אותי. וגם אפשר להאשים את הפסיכולוג המאבחן
שניסה לשלוח אותי לתל השומר.
אבל פשוט ברגע של טירוף ארזתי תיק בגדים קטן, לקחתי את כל הכסף
שהיה לי ולאחי בארנק. ביקשתי מאימא חמש מאות שקל כדי לקנות
לסבתא מתנה וברחתי.
ידעתי שהם לא יחפשו אותי,  הייתי להם נטל דיי רציני , לא שהיה
חסר להם כסף אבל כל יום יומיים טלביזיה חדשה אפילו להורים
עשירים כמו שהיו לי זה כבר מתחיל לעצבן.
אחריי יומיים באילת מצאתי עבודה, לא משהו מדהים אבל אפשר לחיות
מזה.
בעיתון היה כתוב שתפסו חשוד בשרפה בבניין משרדים בתל אביב.
העבודה בסופר מול המלון שלי הייתה דיי מתישה אבל הבוס שלי היה
דיי מרוצה למרות שבהתחלה היה לו קשה לקבל אותי. נכון הייתי
צריכה להקריב קורבנות קטנים בשביל העבודה הזאת כמו בתולים
וכאלה. אבל העבודה משתלמת אני עוזבת את המלון מחר ועוברת לדירה
שכורה עם אחד שהכרתי בטיילת. שלשום קראתי בעיתון בעמוד מודעות
האבל שאבא שלי נפטר מדום לב. שעה לקח לי להפסיק לצחוק.
את כל האמת נראה לי ששמחים במלון שאני עוזבת וגם נראה לי שהם
מתחילים לחשוד. אבל החדרנית הזאת באמת הייתה מעצבנת. מסוכנת
עלק, גם כן פסיכולוג.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי שהולך לישון
עם גירוד בתחת,
יקום בבוקר עם
אצבע מסריחה.





תותה


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/4/01 12:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סי קריפ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה