בדממה הוא נע
לעבר "אימא" חוה
בעיניו אש בוערת
של תשוקה סוערת
הוא כולו מתפתל
כלוליין על החבל
פיו פעור קמעה
ולשונו הכפולה
מגששת הדרך
אל האישה
השכובה על גבה

זוג רגליה פעור
לא מסתיר
אף תאור
תחת שמש יוקדת מזיע ויוקדת
היא ישנה בתרדמת
עפעפיה סגורים
נשימתה כה לוהטת
ידיה שלה ספונות
בין רגליה מענגות
את גופה לפנות ערב יגעה

הנחש מתקרב
בקרירותו הוא ערב
לגופה הרותח
הוא סובב סביב רגליה
מסחרר את עיניה
מהפנט במבט
את מוחה הלוהט

במגעו הקר
ולשונו הדקה
מעורר את הדחף
לאוחזו בו בלי פחד
ללטפו באצבעותיה
להצמידו לשדיה
להחניקה בצוואר
להדק את מותניה
ללחוש באוזניה
את שלי, הרוצה את הפרי?

ואדם הערום מסתתר
בין עצים ירוקים
צופה באישתו
מתנה אהבה
עם חיית היער
ליבו מתמלא
בקנאה שורפת
הוא רץ ודוהר
לעבר חוה הבוערת
למגר התשוקה
במכת גרזן לתפארת

ואגן ירחיה נע כנגד הפתן
רגליה לופתות את כסכסי המפלצת
ידיה חונקות את עור הצונן
שפתיה נוגעות בלשון השטן
ערוותה נדבקת לבטן הצהובה
מחפשת נואשות אחרי הקריעה
חוה נאנקת גונחת
חוה בעוצמה צווחת
היא רוצה שיחדור
השטן השחור
יזריע זרעו
יפריע הרחם
תלבלב השממה בבטנה הרכה

ואדם אחוז זעם
וטרוף מעוור
רץ מהר
אל אישתו
וזיינו בידו
הוא מניף את התער
ומבקע הפתן
ברגע השיא שחוה
אז חווה
תשוקתה נפסקת
לא תגיע לשיא
וחיית השדה תתבקע לשתים
גוית תגולל באפר חד ושתים

ואז...
כה היה זעמה של חוה
על אדם
שמונעת ממנו את חווית הנחש
עד היום מתהלך האיש בסבל
כי ל"נחשו" הפרטי אין מקום בתבל


הנוסע השמיני...