אני צריך משהו טוב.
אולי תפוז, כתום כזה.
תפוז זה טוב, אבל יש לו קליפה.
ולא שקליפה זה דבר רע, רק שאי אפשר לעבור דרכה,
או שזה לפחות לוקח זמן.
ולי אין זמן את יודעת.
יש לי זמן, אבל אין לי סבלנות.

אני צריך משהו מהיר, מתנפץ.
ביצה!
ביצה זה משהו טוב, יש לה קליפה דקה.
ביצה זה דבר מתנפץ.
מבפנים היא כזה, נוזל.
צהוב - לבן.
זה חמוד.
גם תמיד אפשר להקציף את הלבן.
אפשר, אבל תמיד צריך להפריד לפני את הצהוב.
ברור.
ולא שצהוב זה רע.
כלל וכלל לא, סתם מפריע.
וגם תמיד יש איזו חתיכה קטנה של קליפה שנדבקה לאצבע.
ואני לא רוצה להתלכלך.

אני צריך משהו זורם.
זורם, לא דביק.
מים.
מים זה דבר זורם.
מים גם מתנפצים.
מים, זה נחמד.
נחמד אבל שקוף.
שקוף, ולכן מים שוברים קרני אור, את יודעת.
ולשבור זה דבר נחמד.
לשבור זה לא נחמד.
זה נחמד לפעמים.
לפעמים.
לפעמים, לשבור זה דבר שקורה.
כמו להשבר, גם זה קורה.

קרני אור אגב, זה גם דבר מאד נחמד וגם דבר שקורה.
וכשיש אור, תמיד אפשר לראות.
כמעט תמיד.
אבל אז אי אפשר להרדם.
אפשר להרדם, אבל לא ישנים טוב.

ואני, אני צריך לישון טוב.
לא שאני ישן רע, פשוט לפעמים לא נרדם.
נרדם אבל בקושי.
כי זה קשה להרדם.
זה קל להרדם,
אבל לפעמים זה קשה הרבה יותר להתעורר.