(הדלת נטרקת, ריצה של ילד ובכי קצר)
יוליוס: זו לא הביצה שלי, אני רוצה את הביצה שלי!
אמא יוליוס: יוליוס, חמודי, קיסר של אמא, אל תדאג אנחנו נמצא
את הביצה שלך.
אבא יוליוס (קורא עיתון): תעזבי אותו בשקט, שיחפש לבדו, היא
בטח איפשהו שם מתחת לארגז כלי הנשק שלו.
אמא יוליוס: אבל אם זו לא הביצה שלו של מי היא?
אחות יוליוס: קראתי בעיתון שאבדה ביצה לארנב האיסטר אתמול
בלילה (נשמעת כמו סבתא זקנה).
(דפיקה בדלת)
שוטר: פתחו הדלת, אין לכם לאן לברוח, המשטרה מקיפה את כל הבית,
ולמעשה גם את כל גוש דן.
אמא יוליוס: מה נעשה? ואם באו לקחת את יוליוס קיסרונצ'יק שלנו?
מה נעשה אז? אחרי הכל זו לא הביצה שלו והביצה של ארנב הפסחא
אכן נגנבה בחשאי, אתמול בשתיים עשרה שלושים ושבע בלילה, מחדר
הארונות שלו, שם הוא החביא אותה, והוחלפה עם ביצה אחרת שנראת
כמוה!
אבא יוליוס: אמרת משהו?
אחות יוליוס: כן, היא אמרה שאתמול בשתיים עשרה שלושים ושבע
ועשרים וחמש שניות בלילה, מחדר הארונות של ארנב הפסחא, שם היא
הוחבאה, נגבנה ביצת הפסחא והוחלפה עם ביצה דומה לה, בחשאי.
ומיד לאחר מכן נאכלה גם העוגה השמורה כה יפה על השיש של מר
ארנב פסחא.
שוטר: את בטוחה בכך?
יוליוס: אני מבטיח לך שהיא בטוחה בכך שאתמול, בחשאי, בשתיים
עשרה שלושים ושבע ועשרים וחמש שניות ושמונים ושש מאיות השנייה
בלילה, מתוך חדר הארונות של מר ארנב פסחא נגנבה ביצת הפסחא ששם
הוחבאה, והוחלפה עם ביצה דומה לה.
שוטר: אוקיי, תגידי אמא יוליוס אפשר חביתה, בייקון ואולי איזו
קערת קורנפלקס?
אמא יוליוס: בהחלט חמודי, בו שב, שאול, ורק שתדע לך שאתה מלך!
שוטר: (מגחך) למה?
אמא יוליוס: בגלל מה שעשית.
שוטר: וואלה.
אבא יוליוס: וווואללללה!!!
אחות יוליוס: וווווווואאאאאאלללללללהההה!!!! (בהתלהבות, פרסומת
של אתר האינטרנט "וואללה").
יוליוס: ווווווווווווווווווווואאאאאאאאאאאלללללללליק!
(החביתה היפהפה של אמא יוליוס עפה לה באויר, וחוזרת למחבת)
שוטר: אני רואה שגידלתם בן לתפארת האימפריה היוונית כולה, הלא
כן?
אמא יוליוס: לא הייתי מרחיקה עד כדי כך, שאול, אבל הייתי אומרת
שבהחלט בן שלא היה מבייש את ממלכת ישראל הגדולה, או את מכבי
ת"א.
(אבא יוליוס מצחקחק, עדיין בעיתון)
אחות יוליוס: מה כל כך מצחיק אבא?
אבא יוליוס: שאלת משהו חומד?
יוליוס: כן, היא שאלה מה אתה קורא בעיתון שכל כך מצחיק.
אבא יוליוס: לא, אתה מבין, זה פשוט שנאס"א שלחה הפעם גזר מדבר,
מהונדס גנטי, למאדים במקום הקיפוד שהלך אז לאיבוד והמשפחה שלו
עדיין עושה להם צרות על כך. לא חומד אני לא מתכוון לשלוח את
סמי הקרוקודיל שלנו לחלל. (בלחש) לא בקרוב בכל אופן.
אמא יוליוס: נו, מר שאול, איך החביתה שלי? רוצה קפה?
שוטר: עשר! אבל אני עדיין מחכה לקורנפלקס שלי אם לא איכפת לך.
איזה בושה של שירות, בחיי!
אמא יוליוס: צודק, מיד מביאה לך. רק אני צריכה למצוא את דגני
הבוקר של נסטלה, מהדגנים הטובים והמובחרים בעולם... הו תראה,
איזה בציר נהדר יש לנו השבוע - שנת 1867.
יוליוס: וואללה?
שוטר: וואללה, למה יש בעיות???