פעם היה ילד שמשהוא היה קטן הוא אהב כדורים.
כבר בגיל שנתיים הוא ניגש לכדור כדורגל ובעט בו, ואבא שלו כבר
חשב: הבן שלי הולך להיות שחקן כדורגל. בגיל שלוש הוא כבר הקפיץ
עשר הקפצות על רגל ימין ועוד עשר הקפצות על רגל שמאל, וכמובן
האבא גאה.
אם עדיין לא אמרתי - לילד אין אימא, רק שני אבות...
בגיל חמש לאחר שהקפיץ על הראש שבעה עשרה הקפצות הוא החליט
לפרוש לכדורסל. וככה בגיל חמש וחצי הוא התחיל לכדרר על הפרקט.
בגיל 7 הוא כבר משתעמם, די! נמאס לו מכדורסל. עכשיו הוא מתחיל
את קריירת הטניס שלו, ומזה הוא עובר לג'גלינג ומזה לסקווש ומזה
לטניס שולחן וככה עוברות השנים ואיתן הכדורים נהיים יותר ויותר
קטנים.

שנת 2000 והוא כבר בן שמונה עשרה, קיבל שחרור מהצבא, למרות שגם
שם יש כדורים, אבל הוא החליט לוותר על זה ולהתחרות באליפות
העולם בכדור נוצה שנערכה בהודו. הוא עולה על כדור פורח וכך
מתחיל את טיסתו להודו. הוא יושב בכדור פורח, מחכה בקוצר רוח
לתחרות הקרבת ובאה.
הוא מגיע להודו מלא בציפיות, ובינתיים כדי להפיג את המתח,
למרות שזה היה ברור שהוא ינצח...הוא יוצא לטייל ברחבי הודו.
היו לו יומיים עד היום של התחרות. את טיולו הוא התחיל בדלהי,
שם טייל כל היום הראשון. לאחר מכן ביום השני הוא המשיך את
טיולו והגיע לגואה. הוא מטייל לו בגואה, עד שמגיע כבר הערב,
ואז פתאום הוא שומע קולות חזקים של מוזיקה ורואה הרבה אורות
צבעוניים וזוהרים בשמיים.
הוא מחליט ללכת בעקבות המוזיקה, וככל שהוא מתרחק מן השביל בו
הלך המוזיקה גוברת. ככה הוא הולך עד שהוא מגיע יער גדול בעל
עצים עבותים. הוא נכנס לתוך היער והתחיל לעבור בין העצים
והשיחים, לרגע הוסחה דעתו בשל הפרות העגולים והצבעונים שמלאו
את ענפיהם של העצים.
עד שהוא ראה בבירור מהו המקור לרעש - זאת הייתה מסיבה.
אך לא סתם מסיבה, זו הייתה מסיבה זוהרת: המוזיקה הייתה טובה,
היו הרבה אנשים, ולמרות השעה המאוחרת כולם קפצו ורקדו במין
טראנס מוזר.
הוא התקרב לאחד האנשים ששכב על הדשא, ושאל אותו: מזה פה? מי זה
כל האנשים האלה?
והאיש אמר לו: זאת מסיבה, ואלה אנשים יפים שסתם חיים, אבל הם
יודעים איך לנצל את החיים האלה.
ואז אורי, ככה קוראים לו לנער שעליו מסופר, אורי כדורי...שואל
את האיש: ומאיפה יש להם את המרץ לרקוד ככה?
והוא עונה לו: זה מהכדורים.
אורי שתק, לא הזיז את עיניו ולא הניד אף איבר. עד שחזר אליו
הדיבור שאל את האיש: איזה כדורים?
האיש: כל מיני - סגולים, כחולים, ירוקים...מה שת'רוצה.
אורי: תראה לי!
האיש: יש לך כסף?
אורי: יש עלי רק את שני כדורי הפינפונג שלי, ששווים 100 דולר
לכדור.
האיש: נמכר! איזה כדור אתה רוצה?
ואורי שכבר יומיים שלמים לא נגע בכדור, לא התאפק ואמר לו: לא
משנה העיקר שיהיה עגול.
האיש שינה את תנוחתו, הושיט את ידו לכיס מעילה והוציא משם
קופסה.
אורי עמד בלי לנוע והסתכל על האיש בתדהמה.
האיש פתח את הקופסה הוציא ממנה חבילת כדורים צהובים.
אורי מתחיל להזיע, הוא כבר רוצה לחוש את הכדור, את צורתו
העגולה.
האיש מוציא כדור אחד ומושיט אותו לאורי. אורי ללא היסוס חוטף
את הכדור מידו של האיש ומתחיל לזרוק אותו באוויר, זורק ותופס,
זורק ותופס...
האיש מסתכל עליו, וחושב לעצמו מה לעזאזל הוא עושה?!
ואז הוא אומר לו: תבלע את הכדור.
אורי: לבלוע אותו?!
האיש: כן.
אורי מבולבל, הוא אף פעם לא בלע כדור, הוא רק שיחק עם כדורים
לא יותר מזה.
האיש מפציר באורי שיבלע את הכדור בשנית.
אורי מסתכל על הכדור, מסתכל על האיש, ואז מקפיץ את הכדור
באוויר ובולע אותו.
וככה נגמר סיפורו של אורי, שבמקום שהוא ייקח את הכדור הכדור
לקח אותו.