אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות זה להיות ערה כשאתה ישן.
לשכב לצידך ולהסתכל עליך ישן.  אתה כל-כך יפה כשאתה ישן!
לשמוע את נשימותיך העדינות, לראות את עינייך רועדות טיפה ואת
כל גופך שכוב רפוי, שקט ודומם.
אני יכולה לשכב כך לידך שעה, לפעמים אפילו יותר.  אח"כ אני
מתכרבלת בתוך עצמי צמוד-צמוד אליך, שמה את ראשי על חזך ומקשיבה
לפעימות לבך.  הפעימות האלה הן שיר הערש שלי ואתה חומת המגן
שלי.  אני מרגישה כל כך מוגנת ובטוחה כשאני שוכבת ככה,
קרוב-קרוב אליך, מתמסרת לגמרי למגע גופך הנעים ולריחך המשכר.
פעימות ליבך מרגיעות אותי ואני נרדמת ככה, בשקט-בשקט.

אני גם מאוד אוהבת להתעורר לידך.  לפתוח את העיניים, לראות
אותך לצידי ולהרגיש שוב את ההרגשה המוגנת.  ואז לראות שכבר
התעוררת ושאתה מסתכל עלי בעיניים האוהבות שלך, ולהרגיש הכי
נאהבת בעולם.  ואז אתה מחבק אותי עם הידיים החזקות שלך ונותן
לי נשיקה עדינה-עדינה על הראש כי אתה יודע שאני שונאת להתנשק
על הבוקר לפני שמצחצחים שיניים.
ואנחנו בכלל לא מדברים כי אני לא רוצה להרוס את הרגע המושלם
הזה במילים.  אבל אז אתה מחליט לנסות בכל זאת, ולוחש לי "אני
אוהב אותך" על האוזן, ואני מרגישה את כל הגוף שלי נמס בידיך
והופך להיות חלק ממש.  ואני לא כועסת עליך בכלל על שהרסת את
הרגע במילים.
אתה מלטף לי את הראש וממשיך לחבק אותי חזק אליך עד שכולי נכנעת
לך ואנחנו מתנשקים למרות שאני שונאת להתנשק על הבוקר עוד לפני
שמצחצחים שיניים.  אבל אין לך טעם של בוקר, אלא יש לך טעם מתוק
של נשיקה ראשונה.

ואני מאושרת על הרגעים האלה, שאותם אני אוכל לנצור תמיד בלב
ולהגיד "אהבתי אותו בגלל איך שהוא ישן, ובגלל איך שהוא התעורר
בבוקר, אבל בעיקר אהבתי אותו בכלל שלא משנה מה, תמיד היה לו
טעם של נשיקה ראשונה, שזה הטעם הכי מתוק בעולם..."