בלבנם הכל;
הבתים והשדות,
עטו צוחר.
רוח קטבית,
נשבה בסעור,
בהפילה כלפי-מטה,
פתיתי-זוהר.
הכל עטה צחור,
כפלם-יוני השלום;
צמרות-הרים
וגגות גורדי-שחקים,
לבשו אדרת של חורף.
הרקיע,
נדלק כים-כחול;
האוויר רווה -
זוך וטוהר...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|