עדיין חושבת
עדיין זוכרת
ורוצה כל כך לשכוח.
שמונה שנים עברו היום
שמונה שנים לגיהנום
שמונה שנים ליום הנורא בחיי
והדמעות לא יורדות
נשארת קפואה, כמו אז
לא בוכה, לא מדברת
רק כותבת
רוצה שזה יעלם
רוצה להתחיל חיים חדשים
הרי עברו כבר שמונה שנים
למה זה לא עובר
מדוע הכאב לא שוכח
האם אמצא אי פעם,
את מה שיתן לי את הכוח?
הכוח להתחיל לחיות
הכוח לחייך ולהנות
לשכוח את כל הזוועה
לשכוח את היום הנורא
שזה יפסיק להופיע בחלומות
ויפסיק להטריד כל פעם שרוצה קצת להנות
עבר כבר כל כך הרבה זמן
למה לא מסוגלת לחזור, ליום לפני
כשהכל היה טוב
כשהייתי עוד תמימה
שלא ראית רק שחור
כשלא היתה רק אפלה.
כשהחיים היו חיים
כשחלומות לא נרצחו
וכשציפיתי רק לראות
איך הם יתגשמו
כשעוד יכולתי לאהוב
כשעוד יכולתי להרגיש
והיום קפואה ניצבת
עם לב שלא מרגיש
שלא מסוגל להרגיש... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.