אינג' יחיאל צבאות / סדר, כהלכתה |
קדש ורחץ
בנקי-כפיו
כנפה קצץ
כרפס יחץ
נפשה מחץ
ביד רמה
אותה תומה
מגיד לה
שבי,
כרעי ארצה
מוציא באנחות מרצה
תוהה לו מה
אי-אז הוא בה
בכלל מצא
מרור כורך
בכי-תמרורים
כאן מתבשל בייסורים
שולחן עורך
והיא נחרדת
איך פניו
כל כך קרים
צפון סודה
היא על רגליה
ובשקט, מעליה
מתגעש לו חרונה
בדמות סכין שהוטמנה
שבקצהו יקיצה -
הלל, נרצה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|