[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יום קיץ חם במיוחד. אפשר לראות את האוויר, אם רק מעיזים להרים
את העיניים מכביש האספלט הלוהט. אני נע באלכסונים על הכביש
מצידו האחד של הקיבוץ לצידו השני. מנסה לחבר בכפות רגלי את
כתמי הצל שמטילים העצים, שם יהיה ודאי הכביש קריר  יותר. רק
שלא יעצור אותי בדרך מישהו שאני מכיר כדי להחליף כמה מילים.
הגעתי לבריכה. היעד הושג והקורבן לא היה רב מדי. מרכז הנופש
הקיצי של הקיבוץ. קפה מתקרר שומר את המציל ער עוד כמה שעות
אחרונות של בדידות מוחלטת.
"אני מבטיח לא לטבוע." אני זורק לעברו,"אתה יכול לתפוס איזה
שינה בבית."
"אני מנסה להתרכז במשהו, אם לא איכפת לך." הוא עונה לי עצבני.
אם לא הייתי חושש לחיי, הייתי טובע לו פה על הפרנציפ. הוא בטח
כבר יודע כמה עלים יש בדשא שמסביב לבריכה מרוב שיעמום. בטח יש
לו כבר שמות לכולם. אני חושב לעצמי.
"אתה לא נכנס ?"
"לא, אני רק מסתכל", אני עונה באותו הטון.
"איזה מן בנאדם בא לבריכה רק להסתכל ?"
"מציל. למשל" אני מתחכם."אתה רוצה להתחלף ?"
"אני לא בגיל שלך ואין לי כח למשחקים שלך, בסדר ?" הוא רוטן
לעברי לבסוף.
עזבתי את שטח הבריכה ובראשי רצה המחשבה שעוד יום עומד להסתיים
מבלי שקרה בו משהו דרמטי. רוב הימים חולפים בצורה לא דרמטית.
כמעט סתמיים.
אלכסון לימין, אלכסון לשמאל ושוב לימין. למה לעזאזל אין שני
עצים רצופים באותו צד של הכביש. לא שזה היה עוזר הרבה, כי
העצים של צד ימין כבר כמעט ולא עושים צל במילא.
מה צריך לקרות כדי שהיום יהפוך לדרמטי ? משהו שאני אזכור עוד
הרבה ימים סתמיים מעכשיו. אם, נגיד, יתחילו צפירות של מלחמה,
אני בטוח אזכור איפה בדיוק הייתי כשזה קרה. אפילו באיזה צד. של
הכביש לא של המלחמה. או, אם נגיד, יתחיל גשם, רק מרוב שזה לא
יכול להיות אני אזכור את היום הזה בדיוק, ואולי אפילו את השעה
או שהיה חם.
אבל אם נלך על דברים קצת יותר הגיוניים, בטח איזה חבר שלי
יעצור אותי על הקטע הכי חם של האספלט לשאול מה נשמע. ואני
אזכור הכל בתור היום שלפני שנהיו לי שלפוחיות בכל הכפות
רגליים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"וואי, אחי, אני
לא שומע
באזניים"

- עטלף מסטול


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/3/03 3:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יונתן שמשי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה