אני חושבת עליו כל ערב
לפני השינה.
אני כמהה אליו, לריח גופו
בד"כ בשעות הצהרים.
אוהבת אותו.
עדיין? ואולי בכלל ?
אולי פשוט אוהבת
לאהוב,
לכתוב שירים מיוסרים,
לבכות.
להאמין שאולי אולי אולי
הוא גם אוהב אותי
ואולי יש למה להמשיך,
לשאוף לקוות.
אפילו שיודעת שזה לא נכון.
אולי, פעם, הוא ייקח אותי בזרועותיו
כמו שחלמתי כל ערב
וינשק אותי בלהט
כמו שדמיינתי כל צהריי יום
ואולי,
אני לא ארגיש יותר כמו הבנאדם האחרון עלי אדמות
שעוד יש לו לב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.