זה היה ביום בהיר בכביש בדרך ל ליזק שבצרפת. עצרתי בצד וירדתי מהמכונית. כבר
מחוץ לחדר המדרגות שבכניסת הבית הנטוש- הלב שלי דפק והרגשתי כבדה יותר מכרגיל
הרגליים שלי התקשו לשאת אותי מרוב פחד , אבל הייתי חייבת להיכנס, לא יכולתי
שלא , לא כל יום יש לי הזדמנות להיות כמו בסרט.
רוח פרצים רצה בבית בקולות שריקה, היא נכנסה מהחלונות , (כשהייתי בחוץ
-האוויר עמד ולא היה רמז לרוח כזאת, סתם ידע כללי - פשוט זה היה לא רגיל וקשה
היה לי להתעלם מהעובדה הזאת כשהייתי בתוך הבית לבד) . הבית היה מרוהט לחלוטין
וכל דבר היה בדיוק לא במקום שלו: מיטה הפוכה ,מזרון קפיצים זוגי במטבח ,חזיה
זרוקה (שקיבלה את פניי בכניסה) משחקי ילדים, סירים, קופסאות שימורים, כלי
עבודה, ספות, שמיכות, נעליים, מכשירי חשמל. ניראה כאילו הדיירים  ברחו מהבית
מסיבה כל שהיא  כשהם משאירים הכל מאחוריהם . ( זה ניראה שזה קרה ליפני שלושים
שנה לפחות כי כל החפצים שהיו בבית נראו משנות השישים ) . סימני דפיקות ושריטות
עמוקות על הקירות - ניראה כאילו התרחשה סופת הוריקן בחלל הבית. כל צעד נוסף
קדימה היה כרוך  בכאב פיזי בלב- קוראים לזה אנדרנלין. פחדתי פחד מוות ולא
יכולתי שלא להמשיך ולהעמיק פנימה עוד ועוד .
למעלה נשמעו קולות דפיקה כל כמה שניות דפיקה וחריקה, הייתי חייבת לעלות למעלה
, חשוב לציין שכל החלק התחתון של הבית שממנו נכנסתי היה חשוך לחלוטין והאור
היחידי שניכנס הביתה היה דרך החלונות הפרוצים של הקומה העליונה כך שהאור בקצה
המנהרה מבחינתי היה במעלה המדרגות.  אחרי שעברתי בשלום את גרם המדרגות הרעוע
הבנתי מאיפה מגיעות הדפיקות החלון בתמונה נידפק בקיר בגלל רוח הפרצים שהשתוללה
בבית, לידו הייתה זרוקה הבובה עם סימני התעללות (כל דבר היה ניראה חשוב ומעיד
על התרחשות לא ברורה שמתנהלת בבית הזה) קצת הרגשתי שהחלון נידפק בשביל שאני
אשים לב לבובה הזאת ,  כל הזמן הרגשתי שאני מפספסת משהו שמשהו מחכה שאני אראה
אותו הרגשתי שזאת מלכודת לאנשים שלא יכולים להתאפק וחייבים לדחוף את האף שלהם
לכל מקום. חיפשתי כל כך עד שאפילו מצאתי את עצמי יורדת למרתף שפרצה ממנו רוח
קרה וחזקה , כל מה שהייתי צריכה בשביל הדמיון שלי זה שריקה כזאת של רוח פרצים
שתעתעה בי ותישמע לרגעים כמו צרחה רחוקה. המרתף היה חשוך לחלוטין  וכל מה
שראיתי בו היה בעזרת מישוש הקירות ושברירי השניות בהם הפלש של המצלמה הבזיק
כשצילמתי. לאחר פיתוח התמונות  ראיתי ערמות על ערמות של חפצים גדולים וקטנים ,
ארונות, רדיאטור שוב המון שמיכות כשהדבר היחיד שניראה שלם הוא שרשרת שום תלויה
מהתקרה  , לפי מה שראיתי אני יכולה לנחש שגרה בבית הזה משפחה עם שני ילדים בן
ובת, ילדים בני  5 בערך , לפי המשחקים המיטות והבגדים. מעניין מה גרם להם
לברוח ואם הם עוד חיים בכלל .  הורדתי סרט שלם על הבית הזה בלי לחשוב על
קומפוזיציות או מה חשוב ומה לא, כל תמונה היא רמז למה שאולי התרחש שם או מתרחש
עד היום .
לא מצאתי את מה שחשבתי שאני מחפשת- אולי לא היה שם כלום.
תודה לבית על 15 דקות של אנדרנלין.