ויש תקופות שלא שמים לב לרגיל
כי הוא היה שם עוד לפני
אבל בגלל שבאמת אין מצב כזה
רק שינויים שמתחלפים
אתה מופתע כמו קלישאה
מטעם טוב של תפוזים
מזיכרון ישן
מהשקיעה
חיוורת בקו האופק
בגווני פסטל
חיה לזמן קצר
גוועת מהר
כמה זמן לא שמת לב
אז מי אתה ומה היית
ומי בכלל שואל
אוהב מחדש את הנשימה
החדשה הישנה עם הכאב
צומח רק לרוחב
כמו דשא
כמו פס
של שקיעה
הערה:
לא תמיד מבחינים בשקיעה, לפעמים היא עוברת על ידך, חיה לזמן
קצר וגוועת במהירות. היום נשאתי מבטי לקו אופק בהמתנה לאוטובוס
וחשתי במשהו לא רגיל, ומעומס שגרה, והזנחה של חיים אמיתיים
התקשיתי להבחין שזו הייתה רק השקיעה. פשוטה צבועה בפסטל,
חיוורת וחרדה למול ראשית החשיכה, המאיימת לכסות את חופת הרקיע.
ופתאום נשמתי, וריאותיי נתמלאו אויר רענן של חורף בכל
נימותיהן, שזמן רב לא נגע בהן מחול הרוח. אך לא הייתי מאושר,
הייתי מהורהר. |
