אני יושב על הר האבדון
מסתכל, הכל נראה כמו מבעד לחלון
הכל אפור, הכל קודר
ופה שעות אני צובר
אני בודד ונורא מדוכא
אני עדיין שם יושב על הכיסא
הכיסא שעל הר האבדון
פתאום את באה
אני מסתכל עליך ואת מחייכת
איך פתאום נכנסת לחיי
אבל את עדיין שותקת
אני הולך, אני חוזר
לא יודע מה קורה פה
וכשאני מביט בך אני מבין
את נשלחת משמיים.
וכמו תמיד אני מביט בך
ואז מתחיל ליפול
נופל אני אל האבדון
אבל את מושיטה יד מבעד לחלון
את תופסת אותי ומחזירה אותי אלייך
הכנסת רק אושר לחיי
ואני עדיין חושב, יושב וחושב
עדיין על כיסא
אך לא על אותו כיסא.
על כיסא אחר אני יושב
על כיסא האהבה
וכל יום שבא
אני תוהה
האם אלוהים אליי מתגלה?
ולבסוף אני מגיע למסקנה
אני פשוט אדם חסר תקנה
אבל אני אוהב אותך
אוהב אוהב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.