אני מוזגת לי קוקטייל
מהמשקאות האהובים שלי
וגומעת בצמא- מה תמידי
לעולם לא לרוויה
אני לא כותבת שירה.
אני מכינה לאחרים ומשקה אותם
במלותיי,
הברטנדרית
לא נשמעת אלא
דרך שקשוק כוסות הזכוכית המבריקות,
הדפים והשורות.
אבל הג'ין והלימון
עם טעם שונה בכל פעם...
ותמיד ארגיש סיפוק אם עוד שתיין
יהיה מרוצה ויפרגן
במלותיו "עוד ג'ין בבקשה"
ובסוף הערב יתעלף על בר המשקאות שלי
מעודף שתייה.
הברטנדרית הנצחית...
אני לא כותבת שירה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.