פעם היה סוכן חסוי 000, היום הוא כבר מת.
פעם היה סוכן חסוי 001, היום הוא כבר מת.
פעם היה סוכן חסוי 002, היום...
אימא ספרה לי שכל שנה עלינו להתפלל לטובתו, עלינו לחיות
בשבילו, עלינו להבין שהוא אולי לא יחזור, שאחרים לא חזרו.
שאלתי אותה מי זה, והיא ענתה: "לא יודעת, חסוי".
היא סיפרה שקשה לו והוא שם לבד, שהוא רעב, צמא ועייף. סיפרה
שהוא צריך אותנו כמו אוויר ומתגעגע! אוי! כמה שהוא מתגעגע!
כבר לא זכרתי איך קוראים לו, גם אני התחלתי לקרוא לו כך: "לא
יודע חסוי". ואפילו כשדני ורינה שאלו אותי בבי"ס איך קוראים לו
אמרתי "לא יודע חסוי".
עד היום אני עדיין קורא לו "לא יודע חסוי", אבל כשהוא מתקרב
אלי, הוא עם הזיפים, עם החולצה המשובצת, הג'ינס, הנעליים
המצוחצחות, מתקרב לנשקני על לחיי ולחבקני חזק, אני כבר קורא לו
אבא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.