תמיד, תמיד אימא שלי סיפרה על דברים. על כל מה ששאלתי.
פעם היא הסבירה לי מה זה אסטרונאוט, מה זה קוסמונאוט, מה זה
אנציקלופדיה, מה זה בלון או כדור פורח. פעם אחת היא אפילו (אבל
אל תגידו לאף אחת, טוב?) הסבירה לי מה זה טמפון, והיא גם
הבטיחה לי שיום אחד, כשאגדל, היא תסביר לי מה זה קונדום.
ולמרות שכל החברים שלי כבר יודעים מה זה קונדום ועושים לי
דווקא - מנסים להסביר לי מה זה, אני אוטם אוזניים ולא מקשיב,
אני מחכה לאימא.
יום אחד שאלתי את אימא: "אימא, מה זו קנאה?".
היא הסבירה, אבל לא הבנתי. קשה להבין.
שלוש פעמים היא הסבירה לי ולא הבנתי. לבסוף היא ויתרה והחליטה
להסביר לי מה זה קונדום כי זה יותר פשוט להסביר.
שנתיים עברו ואני, הסקרן, שאלתי את אימי שוב:" אמאל'ה, מה זו
קנאה?".
הפעם כן הבנתי, אני חושב.
אז מה זו קנאה? קנאה זה לא להתקדם, או אולי להתקדם אך תחת מניע
לא בריא ואולי אף לפגוע בעצמי תוך כדי התקדמות - תחרות.
קנאה זה להיות בן אדם מגעיל, זה לרדוף את עצמך ולהגיע לאותו
המקום, זה לחיות בשקר כל חייך.
קנאה זה לא להנות לגמרי מכל דבר, זה לחיות תמיד בבושה ובחוסר
סיפוק.
קנאה זה מות האנושיות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.