היא ישבה על הספסל, והתרכזה כל כולה בספר.
פעם השיער שלה היה חום בהיר, היום הוא עדיין חום בהיר אבל עם
גוונים שונים.
פעם היה לה שיער חלק, היום הוא מתולתל-גלי.
פעם היא היתה רזה, היום היא שמנמנה, אבל זה לא כיער אותה; כל
משפחתה היתה שמנמנה.
פעם היא היתה ילדה קטנה, היום היא בחורה צעירה, נערה.

עוד ביסקוויט, עוד עמוד בספר...

הוא ישב על הדשא, בוהה במרחבים שמסביבו, בילדים שמשחקים.
פעם הוא היה ילד כמותם: רץ, שיחק, השתולל.
פעם גם הוא התחפש: לחייל, לבוקר, לשוטר.
פעם גם הוא חלם להתגייס לצבא, לירות, להלחם.
פעם גם הוא עלה כיתה, נבחר לוועד הכיתה, עמד בפינה.
פעם הוא היה נמוך ורזה; היום הוא גבוה ויפה.

עוד ביסקוויט, ועוד עמוד ועוד אחד...

היום היא התגייסה, השתחררה והתחתנה.
היום הוא יושב על הדשא, הקביים לידו, ואין לו רגל.

אתמול ירו עליה, היום היא שכחה.
אתמול ירו עליו, ועד היום הוא כואב.

עוד ביסקוויט, עוד עמוד.
עוד חייל, ועוד ידיעה.