אפילו שהייתה הדרגתיות מסוימת זה נחת עלינו כמו איזה כוכב
נופל, אתה מסתכל בפלא הזה כולך נדהם ומתרשם , רק שהכוכב ממשיך
ליפול עד שאתה מוצא את עצמך קבור מתחת להריסות של כוכב אחד  
שנפל יותר מידי רחוק.

וככה זה היה,  הם נעלמו כליל מן העולם. האמת שיכלת למצוא גופות
שלהם פה ושם, מתבוססות בשלולית  של דיו  אך היה זה ברור שאלו
שרידים בודדים של תרבות ענק של כלי כתיבה שנעלמה כליל מן
העולם.  מעט פשוט ועד פרקר, מעיפרון ועד מרקר. הם פשוט נעלמו.

ומה יהיה עלינו אנשי העט העלובים? את הסכסוך הגדול עם מכונת
הכתיבה המחשבית לא נוכל לפתור.
והם שולחים לנו מבטי בוז , המחשבים הללו, אומרים: אין לכם
ברירה עכשיו על ארבע תזחלו לפרוק מתוככם חכמה או זוהמה -
בשבילנו אין ערך כלל וכלל לקשר בין אות לאות, בין מילה למילה.

-אמרנו לא נוותר נשיב מלחמה!  ואכן שמענו פה ושם על מחשבים
שפוצצו, נשרפו או פתאום חטפו וירוס קטלני.

ואנחנו אנשי העט העלובים ים שלם סוער בנו ולא ברור אם חכמה או
זוהמה מביא הוא בין גליו.
והגיעו מים עד נפש.
וכך על ארבע זחלנו . מבטינו כבוש באדמה חושפים ים שמריח קצת
כמו זוהמה , ואצבעותינו שלא הורגלו מעולם לקלידי מחשב מסתרכות
לאיטם.


ואני בטוחה ששמעתי מן הנהון של הנאה בתוך הרמקולים של הקופסא ,
לוחש לי צדקתי, אני תמיד צודק.