אתה רוצה לבכות, אבל אתה לא יכול
מחפש פינה לבד ופשוט לא מוצא
רק חושך וכאב וקור

תמיד לימדו אותך לא לבכות, להיות חזק
אבל אתה כל כך רוצה
לפרוק את כל הכאב הזה
לבכות, פשוט לבכות
בשקט, בדממה
בלי שאף אחד ישמע

אתה כבר גדול, מבין הכול
אבל עדיין יש דבר שאתה פשוט לא יכול להכניס לראש..
איך הזמן רץ? לאן?
לאן נעלמים כל אותם רגעים מדהימים ומרתקים,
שבגללם הלב שלנו ממשיך לפעום..
לאן מישהו נעלם אחרי שהוא מת..

הדמעות זולגות כמו נהר אינסופי
ולאף אחד אין תשובה
ואתה מסרב להאמין שאתה בסך הכול אויר
שגם אתה תיעלם יום אחד
שאדם הוא בסך הכול זמני

אתה מנסה להסביר לאנשים את מה שאתה חש
אבל לא מצליח
המילים פשוט לא יוצאות לך מהפה
הרגש הוא כה חזק ועמוק
עד שהוא פשוט לא ניתן להסברה
ואתה ממשיך
לתהות ללא להפסקה
לחשוב ללא הפסקה