עמדי מולי, נזירתי
עלמתי הבתולה
הרשי לי לקלף את תמימותך
שיפחת אלוה
התייצבי מולי,
האשמדאי
אפשיט ממך את "כולך"
אשאיר רק את  חטא
אערער תומתך...

הסירי מצנפתך,
חשפי את שערות ראשך
המלא, הרך הבוהק
כדי שאטייל בהן
באצבעותיי
כדי שאעבירן
על שפתותייך
אדקור את לשונך בציפורני
אראה את נשימת נעתקת
אערער תומתך...

הסירי גלימתך
חשפי כתפייך
כדי שאלטף אותן
אצבוט את בשרך
אשאיר סימנים
עלייך אגיר
את הריר
אראה את אישונייך מתרחבים
אערער תומתך...

חלצי נעלייך
הגישי לי את בוהונייך
את הקרסול הדק
את השוק השחומה
משחיה באגם
בזמן בריחה מהמנזר
אחבוק את השריר
ארגיש את הפחד של איילה
נרדפת, מבוהלת
אערער תומתך...

פתחי חולצתך,
חשפי את גופך
הראי לי את עפרייך
אשקלן בכפות ידי
ארגיש את כובד
משקלן
קרבי פטמותיך האדומות
לשפתי השחורות
אבדוק את בטנך
אלטף את גבך
אחפון את ישבנך
אכניס אצבע
בחריצך הזה
המפריד
ארגיש את הסקרנות
של ילדה קטנה
אערער תומתך...

הרימי שמלתך
שאראה את ירך
אעקוב אחרי הקו הפנימי
שפוגש את רעהו
במעלה הדרך
במורד הבטן
ארגיש את החום של אישה
חושקת, חפצה
אערער תומתך...

אנדף את תומתך מעלייך
אתלוש תחתונייך
את נשימתך אעצור
את נשמתך אאסור בכלובי
כי השטן מלכי
שלחני להעמיד
פיתוי מולך
אערער תומתך...

ערוותך כה רכה
למגע
ריחך כה משכר
מוליכני שולל
בתולייך הן השלל
נשיותך היא הפרס
אחדור לתוכך
בכל איברי
ארגיש את החום של אישה
חושקת, חפצה
אערער תומתך...

אראה את כאבך
את ההשלמה
שלא עמדת במשימה
אנגב את דמעותייך
המרטיבות לחייך
אביונתך תחדור למשכן
אדונך
ידע הוא, כי הפסיד

נזירתי התמה
אנגב לך הדמעה
שיקרתי,
לא את גופך אני רוצה
לא את יופייך חמדתי
נשמתך היא התשלום
עבור הפיתוי
היא הסיבה לקיומי
אובדנך
הוא רווחי
נזירתי...



הנוסע השמיני