New Stage - Go To Main Page


אני מסתכל עליה, והיא מסתכלת עליי.
אני שוכב מולה, והיא שוכבת מולי.
היא כל כך יפה בעיניי, ואני כל כך בעיניה.
אני אוהב איך שהיא נרגשת לראות אותי,
אני אוהב איך שהיא מחייכת כשאני מביט בה,
והיא רואה אותי מאופק,
והיא קצת נפגעת, אבל ממשיכה לחייך.
ואני ממשיך להיות מולה, והיא מולי,
ואני מאושר מכל רגע,
אפילו כשאיני מביע זאת.
אני מסתכל לה בעיניים, והיא מסתכלת לעיניים שלי,
וכל מה שעובר לי בראש זו המחשבה כמה שאני אתגעגע לזה,
כשהכל ייעלם,
כמה אני אתגעגע לחיוך שלה,
לפנים הקורנות שלה,
לקול שלה,
למגע הנעים שלה,
לנשיקות שלה,
אבל לא נפרדנו.
היא עדיין כאן מולי.
היא לא יודעת כמה אני אוהב אותה,
ואני לא יכול לומר לה.
ואז היא מחייכת אליי, כשאני חושב מחשבות על געגועים,
ואני שואל אותה למה היא מחייכת,
והיא לא עונה לי,
ורק ממשיכה לחייך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/2/03 0:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור רוזנקראנץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה