לבי הפך ריק,
כמו יער ללא ציפורים.
הייתי רוצה את הזמן,
לצייר אותך בשמיים.
ללא עננים או קשת צבעים,
עם תכלת בוהקת בשמיים צלולים.
ואני חי... עדיין שורד,
ממתין לבואך ולומר מולך,
כמו נשר, כמו עייט,
היכן שהלב, שם הבית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|